אטיאס שלמה

בן זהבה ומאיר. נולד ביום כ"א באלול תש"ך (13.9.1960) ברמלה. למד בבית-הספר היסודי 'בן-צבי' ברמלה. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'מקיף רמלה' במגמת שרטוט מכונות. שלמה אהב לצייר והיה צייר מוכשר.

שלמה גויס לצה"ל בראשית מאי 1978 והצטרף לחיל הרגלים, הלוגיסטיקה ולחטיבת "גולני". לאחר הטירונות הוכשר כלוחם חי"ר ועבר קורס צניחה. הוא השתלם בקורס נגדי רישום אפסנאי והוצב ביחידה מובחרת בגולני בתפקיד נגד רישום ונגד תחזוקה. שלמה התנדב לשירות הקבע. הוא זכה בהערכות טובות מאוד ממפקדיו: "נגד טוב. מבצע תפקידו בצורה יעילה ביותר, מקצועי בתחומו. שולט ומבין בנושא הרישום ומבצע אותו בדייקנות ובאחריות". בתיקו מצויה הערכת מפקדו, גוני הרניק ז"ל: "אדם חיובי, בעל רצון להשקיע ולעזור לחיילי היחידה. שקט וממושמע. מבצע את תפקידו היטב". במהלך מבצע שלום הגליל היה מופקד על העורף ביחידה. בהמלצה להעלאתו בדרגה נכתב "כאחראי ידע לארגן את משלוח הציודים השונים מבסיס היחידה לטובת הלוחמים". שלמה נישא לאילנה והיה בעל מסור ונפלא, רומנטיקן גדול שידע לפנק.

ביום ב' באדר ב' תשמ"ט (9.3.1989) נפל שלמה בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי ברמלה. השאיר אחריו אישה, אילנה, הורים ושני אחים - חגי ואבנר. הוא קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אנו חיילי סיירת גולני ומפקדיה מבכים את מותו של רס"ר אטיאס שלמה, אשר היה חלק מהיחידה תקופה ארוכה מאוד. שלמה היה קשור ליחידה בנימי נפשו, והשקיע את רוב זמנו בעבודה למענה. בחוש ההומור הטוב שלו ידע לשכך רוגז ובהסתפקותו במועט דאג לאחרים. היחידה מוקירה את זכרו. דמותו של שלמה תמשיך להיות עימנו כסמל ודמות".

מתוך אתר "יזכור"