חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998, נכנס לתוקפו בחודש מאי, 1999. תכליתו היא להנהיג בישראל את "מהפכת השקיפות" באשר לפעולת הרשויות הציבוריות. החוק מכיר בזכותם של תושבי ישראל לקבל מרשויות ציבוריות מידע בעל אופי ציבורי. הכרה זו בזכות לדעת מציבה את מדינת ישראל בשורה אחת עם דמוקרטיות מתקדמות בעולם.
מה כן?
כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
רשות ציבורית:
משרדי הממשלה, לשכת נשיא המדינה, הכנסת, מבקר המדינה, בתי המשפט, רשויות מקומיות, תאגידים ע"פ חוק או שהוקמו ע"י רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות.
תחולת החוק על רשויות מקומיות - החל מ 1/9/1999
מה לא?
לא כולל מידע שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, יחסי החוץ, בטחון הציבור, או בטחונו או שלומו של כל אדם, וכן מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות (אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין) ומידע אשר אין לגלותו על פי כל דין. וכן מידע אחר אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד של הרשות הציבורית, את יכולתה לפעול ולתכנן, לנהל מו"מ או הקשור לדיונים פנימיים.
ועוד... סעיפים המפורטים בחוק.
מי רשאי לבקש מידע?
תושב: ע"פ מרשם אוכלוסין, וכן תאגיד שהתאגד לפי הדין בישראל. וכן, מי שאינו אזרח או תושב - לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל (כגון עובד זר).
העמדת מידע לרשות הציבור:
רשות ציבורית חייבת להעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור. רשות מקומית חייבת גם להעמיד לעיון את חוקי העזר שלה.
נהלים:
בקשה לקבלת מידע יש להגיש בכתב לממונה. אין המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו.
- המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות ואין היא חייבת לעבד את המידע לפי צרכיו.
- הפונה זכאי לעתור כנגד החלטה של הרשות לדחות את בקשתו למידע, בפני בית המשפט המחוזי.
מסירת מידע מצולם וקבלת תיעוד במצלמות העירוניות :
ככל ומבקש המידע פונה לרשות בבקשה למסירת תיעוד במצלמות העירוניות של העירייה, קיים חשש כי בהעברת מידע מצולם יש בו כדי להוות פגיעה בפרטיות על-פי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
לפיכך, ניתן להגיש לממונה על חופש המידע ברשות בקשת מידע לקבלת תיעוד ו/או סרטון במצלמות העירוניות . ככל וקיים מידע מצולם, הרשות תשיב לפונה במכתב מסודר וניתן יהא לקבל מידע מצולם רק לאחר:
- העברת צו שיפוטי המורה על סוג המידע שיש להעביר
או לחלופין,
- מסמך ממשטרת ישראל כי המידע נדרש לצורך חקירה (כולל מספר תיק החקירה). יש לציין כי חוקרי משטרת ישראל רשאים להגיע לעירייה לצפות במידע מצולם כחלק מניהול חקירה.
ככל וקיים מידע. התיעוד יישמר למשך 45 ימים נוספים ממועד קבלת תשובה מאת ממונה חופש המידע ברשות.
תשלום:
שר המשפטים התקין תקנות הקובעות את גובה האגרה שתוטל על מבקש המידע, תוך התחשבות בסוגים השונים של המידע ושל הפונים לקבלתו. להלן עדכון הסכומים בתקנות חופש המידע (אגרות) התשנ"ט 1999, עדכון הנתונים החל מיום ט' בתשרי התשפ"ו ( 1 באוקטובר 2025) כמפורט להלן:
- אגרת בקשת מידע (תקנה 1) - 24 ₪
- אגרת טיפול במידע (תקנה 2) - 36 ₪
- אגרת הפקת מידע (תקנה 3 א')
א. לכל עמוד צילום - 0.20 ₪
ב. לדיסקט מחשב – 2.47 ₪ - סכום בסיס לקבלת התחייבות לשאת באגרת טיפול והפקה (תקנה 4) 178 ₪
בנסיבות מסוימות יינתן פטור מאגרה, לדוגמא - מידע שאדם מבקש אודות עצמו.
לא תיקבע אגרה בעד מידע אשר יש להעמידו לרשות הציבור, אולם ניתן לגבות תשלום עבור העתקת המידע
טפסים להגשת בקשה בהתאם לחוק חופש המידע
יישום חוק חופש המידע בעיריית רמלה: ראש עיריית רמלה מיכאל וידל הדגיש את מחויבות העירייה בראשותו, לעבודה בשקיפות מלאה. בקשות לקבלת מידע מטופלות בלשכת הממונה על חופש המידע.
הממונה על חופש המידע:
עו"ד טובית אליאס
הממונה על חופש המידע
08-9771510
דוחות הממונה על חופש המידע:
עו"ד טובית אליאס
הממונה על חופש המידע
08-9771510