מעיין אלוש היא אשת חינוך רבת ניסיון, מאמנת רגשית לילדים ונוער ומורה לחינוך מיוחד והוראה מתקנת אשר לאורך השנים הקדישה את עצמה להעצמת ילדים והורים בהתמודדות עם אתגרים רגשיים ולימודיים. אבל בתקופת מבצע חרבות ברזל, היא נדרשה ליותר מאי פעם – להיות לא רק מחנכת, אלא גם דמות תומכת, מכילה ומובילה עבור משפחות שחוו מצוקה חסרת תקדים.
כשהאזעקות נשמעו חדשות לבקרים, החרדה של ילדים רבים הלכה והתגברה, ויחד איתה גם תחושת חוסר האונים של הוריהם. במצב כזה, שבו השגרה התערערה והמציאות הפכה למורכבת ובלתי צפויה, מעיין נכנסה לפעולה והפכה לעוגן עבור משפחות רבות בעיר.
אחד המקרים שהמחישו את גודל עשייתה היה סיפורו של ילד קטן, שבמשך שבועות לא הצליח לישון או להתרכז בלימודים בשל הפחדים המתמשכים מהאזעקות ומהדיווחים החדשותיים הקשים. כשהוריו פנו אל מעיין, היא העניקה להם כלים מעשיים להתמודד עם הקושי – ובעיקר העניקה לילד מרחב בטוח לדבר על פחדיו וללמוד דרכים להרגיע את עצמו. בהדרגה, הילד חזר לישון טוב יותר, להשתלב מחדש בלימודים, ולתפקד בתוך מציאות שלא הייתה פשוטה עבורו.
אבל הילד הזה לא היה לבד. מעיין סייעה לעשרות משפחות נוספות, הובילה מפגשים אישיים וקבוצתיים ושיחות זום עם ילדים שהתמודדו עם חרדות בעקבות המצב הביטחוני, ולימדה הורים כיצד לחזק את ילדיהם רגשית ולייצר עבורם תחושת יציבות בתוך חוסר הוודאות. בנוסף, היא תמכה בתלמידים שחוו פערים לימודיים בעקבות הלחימה, ועבדה עם צוותי חינוך על דרכים לשלב מחדש את הילדים שחוו קשיים רגשיים ולימודיים כתוצאה מהמציאות המורכבת.
המשמעות של עשייתה בתקופה הזו לא נמדדה רק בשיעורים או בהדרכות – אלא בכך שהיא הצליחה להעניק לילדים ולהורים תחושת שליטה וביטחון דווקא ברגעים שבהם הכול נראה בלתי אפשרי. במילים פשוטות, מעיין לא רק עזרה למשפחות – היא החזירה להן תקווה.
על פעילותה פורצת הדרך במהלך הלחימה, נבחרה מעיין אלוש על ידי ועדה לקבלת אות 'נשים פורצות דרך בזמן מלחמה'.
