עטרה גולדשטיין זיהתה את המצוקה העצומה של משפחות המגויסים במלחמה – נשים שנותרו לבדן עם הילדים, ללא תמיכה, ללא מסגרת מסודרת וללא עזרה בהתמודדות היומיומית.

עם פרוץ המלחמה היא הצטרפה ליוזמה שהוקמה, והפכה לאחת המנהלות של קבוצת הווטסאפ "לביאות", שבה חיברה נשים אחת לשנייה, יצרה רשת תמיכה, ודאגה לכך שאף אישה לא תישאר לבד. אבל היא לא הסתפקה רק בקשר דיגיטלי – עטרה שלחה מדי שבוע מארזי פינוקים למשפחות, ארגנה אירועים לילדי המגויסים, וחיברה בין מתנדבים שהיו מוכנים לסייע למי שזקוקה לעזרה.

במהלך כל המלחמה היא הייתה הכתובת לכל מי שהרגישה אבודה, ופעלה בכל דרך אפשרית כדי להפוך את ההתמודדות של הנשים לקלה יותר.

בזמן שהחיילים נלחמו בחזית, עטרה דאגה לעורף – והוכיחה שכוח נשי וקהילתי יכול לשנות מציאות.

על פעילותה פורצת הדרך במהלך הלחימה, נבחרה עטרה גולדשטיין על ידי ועדה לקבלת אות 'נשים פורצות דרך בזמן מלחמה'.